כנשים בעלות עסק אנחנו הרבה פעמים מתחבטות בשאלות, , לפעמים קצת מאבדות איזון, לפעמים רוצות לפרוץ, וכל פעם אני מרגישה איך הקב"ה שולח לי חיזוקים .
הפעם קראתי את הפינה של שליח הרבי מליובאויטש לבנקוק תאילנד – הרב וילהלם במוסף "משפחה חסידית"יש בדברים הרבה עידוד ומסר עבורנו:
הוא מספר על אב עשיר שהיו לו שלושה בנים. השניים הגדולים נכנסו לעסקים שלו, ואילו הבן השלישי לא היה מוכן ללמוד שום דבר מאביו. הויכוחים ביניהם לא פסקו עד שהבן הודיע שהוא יוכיח לאבא שלו שאפשר להתעשר גם בלי ירושה משפחתית.
הוא עזב את הבית, נסע לעיר רחוקה ומצא את עצמו ישן על ספסל ברחוב רעב ללחם. אחרי כמה ימים עבר שם אחד מתושבי המקום ושאל למעשיו. הבחור סיפר לו על מצב הביש שנקלע אליו, והאיש הציע לו שיעבוד אצלו בגינה – עבודה של בערך חצי שעה ובתמורה הוא יוכל לדור בביתו.
הבן שמח שיש לו מקום לאכול ולישון וחיפש עבודה. הוא מצא עבודה כעוזר של אופה באחת המאפיות הגדולות, שהיה מרוצה מעבודתו וגם גמל לו במשכורת גבוהה.
הבן הצליח לחסוך קצת כסף ושכר לעצמו דירה. לאט לאט למד את רזי המקצוע ופתח בעצמו מאפיה.
הבעיה היתה שהמיקום היה גרוע ולא נכנסו לקוחות , כך שהוא ממש היה בהפסדים. עד שנכנס איש עסקים למקום, התלהב מהמאפים והציע להיות שותף. השותף פתח חנות בקניון שהצליחה מאוד ועד מהרה הם כבר פתחו סניף נוסף כך שבתוך שנתיים היו להם חמישה סניפים מצליחים.
זה היה השלב שבו החליט הבן לשתף את אביו ולכתוב לו על ניצחונו בויכוח- הנה הוא בעצמו ללא עזרה מאף אחד הצליח ב10 אצבעותיו לצבור הון של חצי מיליון שקל.
כמה ימים לאחר מכן, קבל מכתב מאביו. במכתב אביו מספר לו שהוא התלבט אם לספר את האמת , אבל הוא מרגיש שזו חובתו:
האם שאלת את עצמך מי היה הנדיב שתמורת עבודה של חצי שעה נתן לך קורת גג ואוכל? התשובה אולי תפתיע אותך- אבל אני שלחתי אותו ושילמתי לו עבור השכירות. האם שאלת את עצמך כיצד קבלת משכורת יפה כ"כ תמורת עבודה של עוזר קונדיטור? גם את זה אני ממנתי בשבילך. וגם השותף שהציע לך לפתוח חנות בקניון והשקיע את הכסף- הוא שליח שלי. עד היום אני השקעתי בך חצי מיליון שקל…
בפרשת ויקהל התורה אומרת "ששת ימים תעשה מלאכה ויום השביעי יהיה לכם קודש- שבת שבתון".
היה צריך להיות כתוב- תעשה מלאכה, או ששת ימים תעבוד. המילה "תעשה" מבטאת שהמלאכה נעשית מעצמה.
כאן טמון הרעיון- כחלק מהציווי על שבת , התורה מתייחסת לששת ימי המעשה שלנו.
בד"כ כשאנחנו עובדים ועושים ומשקיעים בעסק , קל לנו להגיע לכוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה- השקעתי בשיווק, לקחתי עובדת טובה וכ'ו- ולכן אני מצליחה.
התורה מלמדת אותנו שהאדם צריך לעשות ככל יכולתו ולעשות את מה שתלוי בו כדי להכין כלי לברכת ה'. אבל בסופו של דבר הוא צריך לזכור שזה רק כלי- מה שגורם להצלחה היא ברכת ה'.
ולא מה שהוא באמת עשה.
לאחרונה שוחחתי עם אחת המשתתפות בחדרי השיווק של רחלי בינר.
שאלתי אותה, נו איך הולך? עובדת לפי התוכנית?
כן, אני באמת מתקשרת למי שסיכמנו, אבל ההזמנות הגיעו ממקום אחר בכלל….
רחלי מדברת על זה שאנחנו צריכות להשקיע את הזמן בשיווק, לעשות פעולות מעשיות לצורך שיווק העסק, אבל בפועל יתכן מאוד שבכלל לא ממה שעשינו הגיע הלקוח. אלא אנחנו יצרנו כלי , השקענו, הקב"ה שלח את הברכה מאיפה שוהא מחליט.
לכן אנחנו צריכות לעשות את המלאכה שלנו באופן של "תעשה" – כאילו מאליה. כי אנחנו יודעות שמי שנותן את הברכה ודואג לכל מחסורנו- זה אבא שלנו.
ומי שבאמת מרגישה את זה ומבינה שהקב"ה זה שעומד מאחורי העובדה שלה ונותן את הברכה- יכולה לשבות בשבת רגועה בלי להרגיש החמצה של יום עבודה.
שבת שלום!
