שאלה: ערב פסח מתקרב ואני נכנסתי ללחץ ערב פסח בשבילי זה חוויה קשה חוויה של כעס בלבול צעקות, הרבה טענות למה לא עשית… למה עשית כך… אני מצפה שהילדים יעשו את מה שאני מבקשת וכשזה לא קורה וזה הרבה לא קורה אני עצבנית האם אפשר אחרת?
בתודה רחל
לרחל, את מדברת על מציאות של לחץ, כעס, בלבול וצעקות. מה הגורם לרגשות הללו: לחץ, כעס, בלבול ואח"כ לתגובה שהמקום הרגשי הזה מייצר צעקות וכו'.
נסביר כאן, עבדות מהי?
עבדות למחשבות מגבילות: "אם אני לא אצעק, לא יזוז פה כלום", "אני לבד בעול", "אני לא טובה ב…"
מחשבות אלו יוצרות מקום רגשי קשה, סוגרות על האדם, אינן מקדמות אותו, הן עוצרות אותו ומקבעות וכן, מחשבות כמו: אנשים חייבים… ילדיי צריכים… בעלי מוכרח… הדברים חייבים ללכת לפי התוכניות שלי, אחרת, אני עצבנית – זו עבדות.
תפיסות אלו יוצרים בנו עבדות לדברים שאינם בשליטה שלנו, הן משעבדות אותנו וגונבות את היצירתיות שלנו ואת היוזמה ושמחת החיים.
ערב פסח לא חייב להיות בלחץ, ממש לא, זו הבחירה שלנו לשחרר את עצמינו מהעבדות הזו, מהכבלים הללו.
ההפסד הוא גדול לאין שיעור היות וההתניה במיתוס שערב פסח הוא מצב של כעוס, של רוגז וטענות היא עבודת היצר, להכביד, ליצור כעס ועצבנות במקום שמחת החג וההכנות אליו. לא, ממש לא חייבים להישאר במקום הזה הבחירה שלנו וגם האחריות שלנו לעצור ולעבור מעמדה של עבדות לשחרור.
עבודת החיים שלנו היא לעבור מעבדות לחירות.
החירות, לבחור בחירות נכונות עבורנו מתוך ערך של עבודת המידות, של שיתוף, של בדיקה על סדרי עדיפויות – האם שווה לי לכעוס על… כמה אנרגיות כדאי להשקיע ב… היצר הרע מתלבש בלבוש של צדקנות על גרגרי חמץ בספק, כאשר המנוע הוא צורך בשליטה על אחרים. ניסיון לשלוט על אחרים זו עבדות שלא נגמרת, היא בלתי אפשרית היות ואין לנו אפשרות לשלוט על אחרים, זו אשליה מבלבלת, ניקח לדוגמא אימא שצועקת על ילדיה, היא שולטת עליהם? כן ולא.
נסביר: לתווך הקצר הצעקות מפעילות ולכן יש תחושה של שליטה, האימא שולטת על ילדיה והם באים על בהונותיהם ועושים מיד את מה שהיא רוצה, זה עובד בשטח, אך, כאמור רק לתווך הקצר, לתווך הארוך הצעקות יוצרות חומה שמורכבת מכעס וזעם. מתחת לאבני הכעס יש בחומה השפלה והרגשת קטנות, רגשות אלו מאד מכאיבות והן מייצרות שוב את הזעם והכעס. צעקות הן כוחנות מזמינה כוחנות והתנגדות ומרחיקות את השיתופיות. אימא כזו תאמר: מה אני לא עושה למען ילדיי? אני עובדת קשה עד מאוחר ומתאמצת עבורם ואיפה הם בשבילי? הם אינם איתי ואני לבד במעמסה… היא צודקת בעמדה הרגשית הזו, החומה מרחיקה את ילדיה ממנה. ילדים וגם מבוגרים זקוקים לכבוד, אהבה וביטחון. כאשר ילד מקבל את שלושת אלו, מתמלא החלל בשלווה פנימית, וכאשר הם חסרים, יש חלל של כאב, שכאמור יוצר כעס וריחוק.
שליטה על אחרים זה בעצם שתלטנות… האדם המשתלט, יותר מדויק, מנסה לשלוט על האחר יוצר לעצמו עבדות אין סופית לאמונה המוטעית שלו שניתן לשלוט על הזולת, ויותר עצוב, המשתלט על האחר לא שולט על רגשותיו ותגובותיו אפילו…
החירות האמתי זו היכולת לשלוט על עצמינו, על ניהול הרגשות שלנו, השחרור מתלות במחשבות מגבילות, תלות בציפיות לגבי אחרים, תלות ב"אני חייב שהדברים ילכו כפי שאני תכננתי" – מקדמת אותנו למניה עצמית, ליכולת לראות את השני, להרגיש אותו, לגייס אותו בכבוד לשיתוף פעולה אוהב ומכבד מביא את האדם לחירות הנפשית האמתית
"עבודת הבורא היא החירות האמתית וההשפלה לפניו והוא הכבוד האמתי ועל ידן נעשה אדם בן חורין מעבדות הרבים". (כוזרי מאמר ה')
מלכה זיכרמן- 052-7165477